כאב כרוני מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה תפקודית, עד לכדי נכות ב 15-30% מכלל אוכלוסיית המבוגרים בעולם. הטיפול בכאב נסמך כיום בעיקר על מתן תרופות אופיאטיות בנפרד או בשילוב עם משככי כאבים אחרים. הטיפול הנוכחי אינו מספק, והתרופות הסטנדרטיות לכאב מאפשרות הקלה משמעותית בקרב פחות משני שלישים מן המטופלים. בנוסף, השימוש באופיואידים מביא לתופעות לוואי רבות וכן לתלות והתמכרות.
שימוש בקנאביס ברפואה ידוע מזה מאות רבות של שנים, אולם הבנת השפעותיו על המערכות הגוף האנדוגניות של כאב החלה רק בעשורים האחרונים בעקבות עבודותיו פורצות הדרך של פרופ’ רפאל משולם. למערכת האנדו-קנבינואידית תפקיד מרכזי במערכות בקרה של כאב, והאפקטים משככי הכאב של קנבינואידים הודגמו במספר רחב של מחקרים פרה-קליניים. עבודות מטה-אנליזה שנעשו לאחרונה מצאו כי קנבינואידים יעילים לטיפול בכאבים כרוניים, אולם הפחתת הכאב על סקלה אובייקטיבית הינה קטנה. מעבר להפחתת רמת הכאב האובייקטיבית, הטיפול בקנאביס רפואי יעיל לשיפור בתפיסת הכאב על השלכותיו הרגשיות והחברתיות ובשיפור איכות החיים בקרב המטופלים, ועשוי להפחית באופן משמעותי את השימוש באופיואידים.
פעולת הקנבינואידים
מאות חומרים פעילים זוהו עד היום בצמח הקנביס, כאשר העיקריים מבחינת ריכוזם בצמח, והנחקרים ביותר הינם הקנבינואידים, ובפרט Tetrahydrocannabinol (THC) & Cannabidiol (CBD). הקנבינואידים נקשרים לרצפטורים (קולטנים) במערכת האנדו-קנבינואידית ומהווים מתווכים עצביים במגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים. לאחרונה, תרומתם של רכיבים נוספים בצמח הולכת ומתבהרת. תרומתם של אלו אחראית למגוון הרחב של זני קנאביס בעלי השפעות פרמקולוגיות שונות. מגוון זה נובע מההשפעות הסינרגטיות בין החומרים הפעילים השונים (אפקט הפמליה, Entourage effect).
לטרפנים, חומרי טעם וריח, המספקים לצמחים את הארומה הייחודית להם, תפקיד מרכזי באפקט הפמליה. מעבר לתכונות הטעם והריח, מיוחסת לטרפנים בכלל,ולטרפנים המצויים בקנאביס בפרט, פעילות פרמקולוגית ניכרת. טרפנים מהווים את הבסיס לטיפול בצמחי מרפא מזה מאות שנים, ומחקרים שונים הדגימו את השפעותיהם הספציפיות על התנהגות חיות ואנשים. מחקרים במודל חיה, וכן עיבוד עדויות של עשרות אלפי מטופלים בקנאביס רפואי, הדגימו את יעילותם של טרפנים ספציפיים בהעצמת האפקט הטיפולי בשיכוך כאב.
צריכה של טרפנים ספציפיים הודגמה כיעילה בהקלה על כאבים כתוצאה ממגע וכאבים נוירופטיים עצביים בחיות. שמנים אתריים בעלי ריכוזים גבוהים של טרפנים נבחרים משמשים מזה מאות שנים באנלגטיקה, ואף הוכחו כיעילים בשיכוך כאב מסוגים שונים במספר מחקרים קליניים. מעניין עוד ששאיפה של שמנים אתריים עתירי טרפנים אלו נמצאה כיעילה בהפחתת הצורך באופיואידים מיד לאחר ניתוח. טרפנים מוגדרים כ GRAS (Generally Recognized As Safe) על ידי US Food and Drug Administration ועל ידי סוכנויות רגולציה אחרות.
טרפנים קיימים כאמור באופן טבעי בצמח הקנאביס, אך חלק משמעותי מהם מתנדף בהליכים שונים המהווים את תהליך הייצור של מוצרים שונים. בזלת מחזירה את הטרפנים האובדים לקנאביס. אילו טרפנים מוחזרים לקנביס? האם נעשה ניסיון לשחזר את פרופיל הטרפנים שהיה קיים בקנביס קודם לעיבודו? לא. בכך אין ערך מספק. פרופיל הטרפנים המקורי של צמח הקנביס, על זניו השונים, תלוי בגנטיקה של הצמח ואינו מותאם באופן מכוון לצרכינו אנו. במחקר מקיף הנסמך על עדויות ספרותיות ואנליזת נתונים של עשרות אלפי מטופלים בקנאביס רפואי, איתרה בזלת את הטרפנים היעילים ביותר לשיכוך כאב. הרכבי טרפנים הייחודיים לטיפול בכאב, והמוגנים פטנטית בשורה של בקשות פטנט השייכות לבזלת, הם המוספים למוצרים.
הוספת הטרפנים למוצר הקנאביס הרפואי מפצה על הטרפנים המתנדפים באופן טבעי בתהליכי הייצור. על מנת למקסם את האפקט הטיפולי ולייצר מוצר מיטבי לטיפול בכאב, אנו מוספים הרכב טרפנים שמותאם באופן ישיר לטיפול בכאב, ולא משחזרים את פרופיל הטרפנים המקורי של הצמח. המוצר המשופר לטיפול בכאב כרוני נמצא כעת בהליכי מחקר קליני.
מאת: דר’ נועה רז
